נשארו מאחור במתמטיקה ומתקשים בקריאה: תוצאות מדאיגות במבחני פיז"ה - ישראל היום

נשארו מאחור במתמטיקה ומתקשים בקריאה: תוצאות מדאיגות במבחני פיז"ה - ישראל היום

ממצאי מבחני פיז"ה 2018 התפרסמו הבוקר (שני) והנתונים מדאיגים: ממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD בכל שלושת התחומים שנבדקו- קריאה, מתמטיקה ומדעים. המחקר הבינלאומי, נעשה בקרב תלמידי כיתות ט' ו- י', בודק את הישגי התלמידים הישראלים ותלמידי מדינות נוספות.

ממוצע הנתונים ה-OECD בהשוואה לממוצע הציונים בישראל //

המבחן לא עוסק בחומר לימוד ספציפי, ומטרתו היא לדרג יכולת הבנה וחשיבה – כלומר אוריינות. באוריינות קריאה הציון הממוצע של ישראל הוא 470 נקודות לעומת 487 נקודות בממוצע ה-OECD, כל שישראל מדואגת במקום 37 בלבד. באוריינות מתמטיקה ישראל מדורגת במקום ה-41 כך הציון הממוצע של ישראל הוא 463 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. באוריינות מדעים ישראל מדורגת במקום ה-42 - הציון הממוצע של ישראל הוא 462 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD.

הסוף להדלפות? שאלוני בגרות מודפסים בבית הספר

יש לציין כי שיעור התלמידים המצטיינים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד זהה לזה שבממוצע ה-OECD (3%). עם זאת, לפי המחקר, שיעור התלמידים המתקשים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד גדול מזה שבממוצע ה-OECD (22% בישראל לעומת 13% בממוצע ה-OECD). 

ירידה בנתוני ישראל בהשוואה למבחני 2015

מבחני פיז"ה הבינלאומיים נערכים בכל שלוש שנים, כך שהנתונים האחרונים נדגמו בשנת 2015. ניתן לראות כי לעומת נתוני 2018 שמתפרסמים כעת אין הבדלים שנחשבים מובהקים ועדיין הציונים ירדו בכל התחומים:  בקריאה ישנה ירידה לא מובהקת של 9 נקודות (מ-479 נק' ל-470 נק'), מתמטיקה ירידה לא מובהקת של 7 נקודות (מ-470 נק' ל-463 נק'); ובמדעים ירידה לא מובהקת של 5 נקודות (מ-467 נק' ל-462 נק').

השוואה בין נתוני 2015 לנתוני 2018 //

כאמור, מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים", ועד כמה הם רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים המאפשרים התמודדות טובה עם הסביבה. במחזור פיזה 2018 השתתפו 79 מדינות, בהן כל 37 מדינות ה-OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2018 בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים הלומדים ב-174 בתי ספר. 

הפערים בין תלמידים עשירים לעניים

על פי המחקר, בשלושת תחומי האוריינות (מתמטיקה, קריאה ומדעים) נרשמו פערים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי - ככל שהרקע החברתי-תרבותי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. למעשה, הפערים בין המרכז לפריפריה (החברתית והגיאוגרפית) התרחבו לעומת מחזור פיזה הקודם (2015).

כך ניתן לראות כי באוריינות הקריאה, תלמידים מרקע גבוה השיגו 544 נקודות לעומת 460 נקודות שהשיגו תלמידים מרקע נמוך- מדובר בפער של 84 נקודות. במתמטיקה, הפער עומד על 76 נקודות- 523 נקודות לתלמידים מרקע גבוה לעומת 447 לתלמידים רקע נמוך, ובמדעים מדובר בפער של 82 נקודות, כאשר תלמידים מרקע גבוה קיבלו 526 לעומת 444 נקודות שקיבלו תלמידים מרקע נמוך.

הפערים בין תלמידים עשירים לעניים (בקרב דוברי עברית)//

הדבר בא לידי ביטוי גם בקרב תלמידים מצטיינים לעומת תלמידים מתקשים: שיעור המצטיינים גדול יותר ככל שהרקע החברתי-תרבותי-כלכלי גבוה יותר: כשמסתכלים על תלמידים מרקע גבוה, 19% מהם מצטיינים בקריאה לעומת תלמידים מרקע נמוך שרק 3% מהם מצטיינים באותו התחום. 

כפועל יוצא מכך, הדבר עובד גם הפוך- שיעור המתקשים גדול יותר ככל שהרקע החברתי-תרבותי כלכלי נמוך יותר. מתוך התלמידים שמגיעים מרקע נמוך, 49% מהם מתקשים בקריאה - כלומר חצי מהילדים מרקע נמוך מתקשים באוריינות הקריאה, זאת לעומת תלמידים מרקע גבוה – שרק 15% מהם מתקשים באותו התחום.

ההתרסקות של המגזר הערבי

ההפתעה הגדולה בקרב אנשי משרד החינוך הייתה השנה ההתרסקות בהישגיה של התלמידים דוברי הערבית, זאת למרות משאבים שהופנו לבתי הספר במגזר. הישגיהם של דוברי הערבית נמוכים מאלה של דוברי העברית בכל שלושת תחומי האוריינות. 

עוד בנושא:

הפער בין הממוצע של דוברי עברית והממוצע של דוברי ערבית עומד על 144 נקודות באוריינות קריאה, 111 נקודות באוריינות מתמטיקה ו-116 נקודות באוריינות מדעים. כאשר בוחנים תלמידים מכל אחד ממגזרי השפה בנפרד עולה כי ממוצע דוברי העברית דומה לממוצע ה-OECD (כ-490 נקודות), ובקריאה אף גבוה ממנו (506 לעומת 487 נקודות, בהתאמה). 

המדינות הישויות הכלכליות המצטיינות במבחני הפיז"ה במתמטיקה //

ממוצע הציונים דוברי הערבית נמוך מממוצע הציונים ב-OECD ודומה לממוצע במדינות הנמצאות בתחתית מדרג המדינות. יתרה מכך, ביחס לנתונים של שנת 2015, בקרב דוברי הערבית נרשמו ירידות גדולות ומובהקות של 29 נקודות באוריינות הקריאה ו-26 נקודות באוריינות מדעים, וירידה לא מובהקת באוריינות המתמטיקה של 12 נקודות. 

בנוסף, בקרב דוברי הערבית נרשמה בין 2015 ל-2018 עלייה בשיעור המתקשים בכל התחומים – באוריינות קריאה עלייה של 13%, באוריינות מתמטיקה עלייה של 3% ובאוריינות מדעים עלייה של 10%.

"המציאות הפערים בלתי מתקבלת"

שר החינוך הרב רפי פרץ הגיב לנתונים ואמר כי "המציאות שהפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקנומי גבוה לנמוך התרחבו בלתי מתקבלת. אנו פועלים בכדי לתקן זאת ורק השבוע הודענו כי המשרד הרחיב את הפרויקט לצמצום פערים בפריפריה לעוד ערים ויישובים. 

השר רפי פרץ: "המשרד הרחיב את הפרויקט לצמצום פערים בפריפריה לעוד ערים ויישובים" // צילום: יוסי זליגר

עוד הדגיש השר: "הנתונים אודות המצב בחברה הערבית, מחייבים אותנו לערוך בדיקת עומק. לנוכח תמונת המצב הנחתי את מנכ"ל המשרד למנות צוות עבודה לגיבוש תכנית מקיפה על מנת לחזק את מערכת החינוך בחברה הערבית בדגש על לימודי השפה, מתמטיקה ומדעים".

Let's block ads! (Why?)

2019-12-03 07:59:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzEyNDE30gEA?oc=5
52781705375943

Bagikan Berita Ini